פסק-דין בתיק ת"א 17250-08

מבוא

1.                  התובע, עורך דין, טיפל עבור הנתבע בתביעת רשלנות רפואית. התביעה שבפני היא לתשלום שכר טרחת עורך דין עבור הטיפול שנתן התובע והיא הוגשה לאחר שהנתבע העביר את הטיפול בעניינו לעורך דין אחר, בא כוחו בהליך זה.

2.                  לפי המתואר בכתב התביעה היה הנתבע לקוח במשרדו של התובע וטופל בשני עניינים אחרים: קביעת נכות במסגרת המוסד לביטוח לאומי והכרה כנזקק לניידות. במועד מסוים בסוף שנת 2005 פנה אל התובע בבקשה לקבל יעוץ בתיק חדש שעניינו רשלנות בניתוח גב שבוצע בבית החולים אסותא על ידי ד"ר ולד.

3.                  לטענת התובע לאחר שלמד את החומר הרפואי, הוא הסביר לנתבע את המשמעות  המשפטית של טענותיו בדבר רשלנות רפואית; הצעדים אותם יש לנקוט וההשלכות הכספיות. הוא הודיע לנתבע כי שכר טרחתו יעמוד על 20% מהפיצוי המתקבל וכי הוא יהיה זכאי להחזר הוצאות שיוציא. הנתבע הסכים לכך אך התקשה במימון ההוצאות. התובע הסכים לסייע במימון וההנתבע חתם על יפוי כוח ועל כתב ויתור על סודיות רפואית.

4.                  לאחר קבלת היצוג פעל התובע לצילום התיק הרפואי; החל לנסות ולאתר רופאים. משנמצא רופא מתאים הוכנה על ידי הרופא תמורת תשלום שאותו שילם התובע הערכה ראשונית. אף שלא ניתנה חוות דעת באותו זמן הגיש התובע בשם הנתבע כתב תביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים. לאחר שהוגש כתב הגנה הסדיר התובע מועד לבדיקת הנתבע על ידי המומחה מטעמו אך הנתבע לא הגיע לבדיקה ואז הוברר כי הוא מעוניין בהעברת הטיפול לעורך דין אחר. 

5.                  התובע טוען כי הוא זכאי להחזר ההוצאות שהוציא וכן לשכר טרחת עורך דין בגובה של 20% מהסכום שיתקבל. לחילופין הוא מבקש כי בית המשפט יקבע את אחוז שכר הטרחה לו הוא זכאי ממה שיתקבל. ככל שלא תוגש תביעה בתוך פרק זמן שייקבע מבוקש שיפסק  שכר ראוי בגין מאמציו והשקעתו הרבה בתיק.  סכום התביעה הועמד על סך של 100,000 ש"ח.

6.                  הנתבע טוען בכתב ההגנה כי התובע מעולם לא פנה אליו בדרישה לתשלום שכר טרחה או חוב וכי שכר טרחתו, המוכחש של התובע, אמור להתברר עם בא כוחו הנוכחי, עו"ד וסים טאנוס.  הנתבע לא הכחיש שפנה לתובע לשם יעוץ משפטי בעניין תביעת הרשלנות הרפואית אך לטענתו לא הסכים לתשלום שכר טרחתו של התובע ורק ביקש ממנו שיברר אודות סיכויי ההצלחה בתביעה.

7.                  מכאן שיש לקבוע ממצאים עובדתיים באשר למה שהוסכם בין הצדדים; ככל שיימצא כי אכן הנתבע שכר את שירותי התובע והחליט להפסיק את ההתקשרות יש לקבוע מה שכר הטרחה שלו זכאי התובע. שאלה נוספת נוגעת לזכאות התובע להחזר הוצאות.

העדויות והמסמכים

8.                  התובע מתאר בתצהירו תיאור דומה לזה שנמסר בכתב התביעה באשר להתקשרות בינו לבין הנתבע. הוא מסביר כי טיפל קודם לכן עבור הנתבע בשני הליכים שונים (נכות כללית וקצבת ניידות) וקיבל עבור הטיפול סכום של 2,000 ש"ח. הוא מצרף את החשבונית שהוציא עבור סכום זה. בנוסף הוא כותב על הפגישה עם הנתבע; על ההסבר שנתן לו; על המסמכים שחתם הנתבע - יפוי הכוח וכתב הויתור. עוד מבהיר התובע כי הוסכם בינו לבין הנתבע על תשלום שכר טרחה המותנה בתוצאות ההליך בשיעור של 20% ממה שיפסק. לדבריו באותו זמן שבו הסכימו הוא והנתבע על שכר הטרחה לא היה הסכם שכר הטרחה מוכן ולכן הנתבע לא חתם עליו ובהמשך הדבר נשכח היות והיו יחסי אמון בינו לבין הנתבע.

9.                  לאחר מכן החל התובע לפעול: הוא פנה טלפונית ובמכתבים לבית החולים אסותא לשם צילום התיק הרפואי של הנתבע; ניהל התכתבות עם מומחים שונים לצורך מינוי מומחה נוירוכירורג שיוכל לבדוק את התובע ויכין עבורו חוות דעת והשקיע מאמצים בחיפוש אחר מומחה כזה. התובע מצרף לתצהיר מסמכים המתארים את הפניות שנעשו. בהמשך לכך הוא איתר מומחה מתאים שאף עבר על החומר הרפואי וערך הערכה ראשונית של סיכויי התביעה. התובע שילם לאותו מומחה, כאמור, סכום של 1,500 ש"ח והוא מצרף את הקבלה שקיבל וכן קבלה עבור הסכום ששילם לצורך העתקת החומר הרפואי.

10.              ביום 4.9.07, התובע הגיש תביעה לבית המשפט המחוזי ושילם אגרה ולאחר מכן ניהל חלופת מכתבים עם באי כוח הנתבעים באותו הליך. התובע כותב כי פנה אל הנתבע מספר פעמים כדי שישלם חלק מההוצאות ואולם הנתבע טען כי אינו יכול לממן זאת וביקש כי התובע עצמו יעמיד את המימוון הנדרש. התובע נאות לכך וניסה להשיג מימון מארגוני סיוע או ארגוני זכויות אדם ובמקביל ביקש כי גם התובע יפעל לעשות כן. הוא תאם לנתבע בדיקה אך הנתבע לא הגיע וכאשר ביקש לברר את פשר הדבר עם הנתבע הבהיר לו האחרון כי הוא מבקש להעביר את הטיפול בתביעה לעורך דין אחר.  ההליך בבית המשפט המחוזי נמחק מחוסר מעש לאחר שבא כוחו החדש של התובע לא טיפל בו.

11.              לתצהיר צורפו אישורים לכך שהתובע טיפל עבור הנתבע בעניין הניידות והנכות הכללית; החשבונית שהוציא התובע עבור תשלום של 2,000 ש"ח שקיבל בשל טיפול זה; יפוי הכוח שחתם הנתבע שבו נכתב כי הוא מיועד לצילום תיק רפואי בבית החולים אסותא בתל אביב; המכתבים שהוציא התובע כדי להשיג חוות דעת רפואית והתשובות; כתב התביעה שהוגש; כתב ההגנה וחילופי המכתבים עם בא כוח הצד שכנגד.  בפתח ישיבת ההוכחות הגיש התובע פלט שיחות ממשרדו למכשיר הטלפון של הנתבע וממנו עולה כי התקיימו שיחות רבות בין השניים (ת/1).

12.              בחקירתו הנגדית חזר התובע על עמדתו כי התשלום של 2,000 ש"ח שולם עבור הטיפול בעניינים האחרים ולא עבור צילום החומר הרפואי כפי שטען הנתבע (עמ' 4, ש' 15-17). הוא הבהיר כי לא נחתם הסכם בכתב אלא ההסכמה הייתה בעל פה וכי שיעור שכר הטרחה שנקבע הוא 20% מהסכום שיפסק (עמ' 4, ש' 26-28). התובע אישר כי לא הייתה כל הסכמה על שכר הטרחה שישולם במקרה שבו הטיפול יופסק.

13.              בתשובה לשאלה מדוע לא מצוי יפוי כוח לטיפול בתביעה אלא רק יפוי כוח לצילום המסמכים אמר התובע כי למיטב ידיעתו יפוי הכוח צורף לתיק בבית המשפט המחוזי אך נוכח השיהוי במסירת תצהירי הנתבע לא יכול היה להזמין את התיק מהארכיב (עמ' 5, ש' 19-22).

14.              הנתבע כותב בתצהירו כי ניגש אל התובע במהלך שנת 2005 כדי לקבל יעוץ משפטי בשאלת רשלנות רפואית והוא נתבקש וחתם על יפוי כוח למטרה זו. לדבריו מעולם לא הסכים לכך שהתובע יגיש בשמו כתב תביעה או חתם על יפוי כוח למטרה זו. הוא לא חתם על הסכם שכר טרחה ולא הסכים על היצוג או על התשלום. הנתבע טוען כי שילם לתובע סכום של 2,000 ש"ח עבור צילום התיק בלבד.

15.              בפתח חקירתו הנגדית לא ידע הנתבע לזהות את תצהיר העדות אך אישר כי הוא חתום עליו. הוא סבר כי חתם על התצהיר בפני התובע ולא בפני בא כוחו הנוכחי כפי שכתוב על התצהיר (עמ' 7, ש' 22-25). הוא פירט שבא כוחו הנוכחי, עו"ד ואסים טנוס הגיע לכפר ואז פגש אותו לאחר שעורך הדין הציע שיקח את התיק ויסיים עם עורך הדין האחר (עמ' 8, ש' 5-8).  הנתבע שלל כי התובע טיפל עבורו בעניין הניידות ובתביעה לנכות כללית (עמ' 8, ש' 30-31). הוא לא ידע להסביר כיצד נשלח מכתב ממשרד הבריאות לתובע עבורו (עמ' 9, ש' 4-5). עמדת הנתבע הייתה שלא ביקש מהתובע לטפל בעניין הרשלנות הרפואית וגם לא סיכם עמו שכר טרחה (עמ' 10, ש' 15-16).לנתבע הוצג במהלך חקירתו כתב ויתור על סודיות רפואית שנחתם בשנת 2007 המופנה לעורכי הדין המייצגים את בית החולים. הוא טען שאינו מכיר את המסמך אף שהוא חתום עליו (עמ' 11, ש' 16-17; נ/2).

16.              בנו של הנתבע, יאסר עוביד, כתב בתצהירו כי העביר לנתבע סכום של 2,000 ש"ח.

17.              בכל הנוגע למחלוקות העובדתיות מקובלת עלי עמדתו של התובע ולפיה  התקשר עם הנתבע לטיפול בתביעתו וכי שכר הטרחה שעליו הוסכם היה - 20% מהסכום שיתקבל.  עוד מקובלת עלי טענת התובע כי הסכום של 2,000 ש"ח ששולם לו שולם עבור ההליכים הקודמים ולא עבור איסוף החומר הרפואי בהליך זה וכי התובע אכן הוציא את הסכומים שהוא טוען להם עבור צילום החומר, ההתייעצות עם המומחה והאגרה.  עוד לא מצאתי כי הייתה סיבה להחלפת הייצוג למעט רצונו של הנתבע לעשות כן ולא הונחה כל תשתית לפגם שנפל בדרך טיפולו של התובע בהליך מטעם הנתבע.